האמת שזו השנה הראשונה ששמעתי על מיזם שבוע הנערה הישראלית. באתר של המיזם הזה שמרגיש לי אישית ממש חשוב, נכתב: ״מפגש של נערות ונערים עם 2800 נשים מובילות ומעוררות השראה, ממגוון תחומי עיסוק ומקצועות, במטרה להמחיש לבנות ובני הנוער בישראל שנשים יכולות לעשות הכל״. פייר, התרגשתי. חשבתי לעצמי איזה מיוחד זה היה יכול להיות אם יכולתי לפגוש בבית הספר שלי דמות נשית מעוררת השראה שיכולה להתוות לי את האור ולהראות לי שיש סיכוי לנפץ תקרות זכוכית.
היום הבת שלי חזרה מבית הספר, וסיפרה לי שהיה להם מפגש במסגרת השבוע הזה, ומאד התעניינתי. ושמחתי שגם לבית הספר כאן מגיע המיזם הזה, ואז הבת שלי אמרה לי, אמא- ממש התאכזבנו. ואפילו די כעסתי, היא אמרה. המפגש היה אמור לעורר השראה, ואולם במהלכו נאמרו על ידי המרצה מספר תובנות לחיים שהתרכזו בגדול בדגשים הבאים-
בלימודים אתן חייבות ללמוד פיזיקה ומתמטיקה. זה הכי יקדם אתכן מכל המקצועות.
הכי חשוב שתשקיעו בתקופה הזו בלימודים שלכן. אין לכן דברים חשובים יותר לעשות בגיל הזה.
אם לא תשקיעו עכשיו תצטרכו ללמוד מחדש כשאתן בנות 30 ועם ילדים.
נזכרתי ביעל של לפני שלושים שנה. בבליך היה צריך לבחור מגמות, ואני תמיד אהבתי הסטוריה. לא עניין אותי לא פיזיקה, לא כימיה, לא ביולוגיה והאמת היא שבקושי הבנתי למה צריך לעשות שיעורים- לא מספיק להגיע לבית הספר כל יום? צריך גם לבזבז את אחר הצהריים בלפתור משוואות ולשנן חומר? באמצע השיעור בכיתה הייתי יוצאת, קונה פחית קולה מהמכונות בחוץ, חושבת על החיים. המחברות שלי היו ריקות, התיק מבולגן, אבל הנפש מלאה בהתעסקויות רבות אחרות, והיה לי מזל גדול שההורים שלי לא חשבו לרגע שזה באמת מה שחשוב. שמה שחשוב באמת זה דברים לגמרי אחרים. כמו תמיד לומר את האמת. להיות חרוצה- לעבוד ולהתייחס בכבוד לכסף. לנהוג בהגינות. לראות את האחר. להיות נדיבה. ולהאמין שאם רוצים משהו מספיק חזק- זה יצליח, כי אין משהו שמנצח נחישות. אז סיימתי את התיכון בסופו של דבר, ולא התקרבתי לא לפיזיקה ובקושי למתמטיקה. ואת גיל שלושים ביליתי בהסבה מקצועית לרפואה עם שתי ילדות קטנות.
מהי השראה? זה קצת כמו לנסות ולנתח את המשמעות של מהי כריזמה. יש תכונות שהן חמקמקות, שקשה להגדיר אותן, אבל כשהן מופיעות מולנו אי אפשר לפספס אותן. כשאנחנו רואים את האדם הזה מולנו, שעורר בנו השראה, זה בלתי נשכח. זו לא רשימת מכולת- תעשי את זה, תלמדי את המקצועות האלה, תשקיעי פה. כי זה הטפל. זה יוצר דוגמות קשיחות שלא מובילות לפריצת דרך- כי השראה זה דווקא כל מי שהוא לא דוגמה קשיחה. זה השביל הצדדי שהוביל לפסגה של הר, זה שרק אתה בחרת ללכת בו. זו הבריכה העמוקה שהחלטת לקפוץ אליה למרות שכולם נמצאים במים של הרדודים.
ככה נשים יכולות לעשות הכל. רק ככה.
Comments