כשקוראים את משאלה אחת ימינה של אשכול נבו, מגיע רגע שקט אך מטלטל, שבו מתבהר סוף־סוף מקור שמו. ארבעה חברים, צעירים בתחילת דרכם, מנסחים כל אחד משאלה לחיים. השנים חולפות, ובתוכן תהפוכות, אובדן, התפכחות וגילוי. ואז מבין הגיבור הראשי: הוא אכן הגשים משאלה - אך לא את שלו. הוא הגשים את משאלתו של חבר קרוב, שהגשים בעצמו משאלה של חבר אחר, וכך הלאה. שרשרת אנושית מדויקת, כמעט ארכיטקטונית, כמו הגנים הבהאיים המתוארים בספר - מבנה מושלם שבו כל מדרגה נשענת על קודמתה. והשאלה שנשארת תלויה באוויר היא שאלה גדולה:...

חם כל כך. כל כמה חודשים שאני מחדשת את מלאי הפרחים במרפסת, והחום מקצר את טווחי הזמן בין עלי הבזיליקום הנפולים לעציץ הניצנית שמצליח להתמיד...

לפני כמה ימים באו אלינו לשיחה זוג הורים שעולמם חרב עליהם. זו היתה שיחה שאני תמיד שונאת לעשות, שיחה על ניתוח שיכולות להיות בו מלא סכנות,...