לקראת סוף שנת 1937, קצת לפני שפרצה מלחמת העולם השניה, פלשו חיילים יפנים לסין. באחד מהמאורעות המחרידים בהסטוריה, הם רצחו, אנסו, ושרפו בחיים מאות אלפי סינים במה שיקרא לימים טבח ננג׳ינג. הספרים שנכתבו על כך מתארים משהו שלא ניתן להעלותו בדמיון, ואף על פי כן- הם קרו ותועדו.
בימים האחרונים שוחחתי עם קולגות יקרים מקנדה וארצות הברית. ידיד מפילדלפיה, שפועל באופן בלתי נלאה למלחמה באנטישמיות בארצות הברית במסגרת איגוד ה american jewish medical association, הזמין אותי להרצאה. ״אנשים כאן כבר החלו להכחיש את השביעי לאוקטובר,״ הוא סיפר לי.
בסוף הקיץ ניתחתי את אחד הילדים המדהימים ששייך להורים מדהימים לא פחות. אביו, כמחווה, ולאחר היכרותו המעמיקה עם העם הסיני, החליט לעזור בתרגום הספר ״כבדו שערי עזה״. היום בבוקר קיבלתי לידי את כתב היד הסופי בסינית, והתרגשתי מאד. המחשבה שמישהו בסין יקרא על מה שעברנו בשביעי לאוקטובר, כשם שאני קראתי על ההסטוריה הסינית, היא בעלת חשיבות עצומה.
הסטוריה מסופרת ונכתבת כל הזמן. אם לא תסופר, כמוה כאבק. אם לא נהדהד את סיפורנו, נחטא למי שאנחנו, ולאהובינו שאינם בין החיים עוד.
מהיום, באמזון העולמית, בסינית.
Comments