תרבו חוכמה ואל תרפו

״תרבו חוכמה ואל תרפו כי היא חייכם וממנה תוצאות חיים״ (שבועת הרופא העברי, הרמב״ם).

בקבוצת הווסטאפ שלנו בעבודה אנחנו משתפים במקרים מיוחדים, מעדכנים את כל הצוות, וגם שולחים אחד לשני מאמרים חדשים, כדי שנוכל להתעדכן ולהתחדש. רפואה זה אחד המקצועות הבודדים בהם העדכון הוא בלתי פוסק, יומיומי. כזה שאי אפשר לנוח על השמרים. עד כדי כך ששבועת הרופא מצווה עלינו לא להרפות ולהרבות בחוכמה, בחקר, בידע- כי מהם תוצאות חיים. מעניין כי ציווי זה לא מופיע בשבועת היפוקרטס המקורית, או בשבועת הרופאים בחו״ל, והיא מייחדת רק אותנו, שזה כשלעצמו גרם לי גם לחשוב מדוע אנו נקראים ״עם הספר״.

זהו שבוע הספר הראשון שבו אני לא רק בעמדת הקוראת, אלא גם הכותבת. פסעתי השבוע בין עשרות דוכני ספרים, משתאה על ההיצע האדיר הזה של ספרים, משוחחת עם קוראים רבים על המלצות, רחוקה שנות אור מחדר הניתוח, הסכין והדיאתרמיה. נוכחת באירועים מיוחדים לשבוע הספר העברי, שומעת מקרוב על הקשיים של המוציאים לאור, על משבר הקורונה, ועל הפריחה המחודשת של עולם הספרות הישראלי. פתאום לגלות שיש עולם שלם שהוא לא טיקטוק ואינסטגרם, אלא קהילה שלמה של קוראים שמחליפים המלצות וקונים ספרים בשקיות עמוסות ויש להם מנוי פעיל בספריה.

האמת? מרגש מאד, מיוחד ומפעים. שילוב של תרבות, אהבת הקריאה, של ״תרבו חוכמה ואל תרפו״. מרגש כמעט כמו לתת לילד או ילדה שמאושפזים במחלקה ספר במתנה, ולראות את העיניים שלהם בורקות מאושר, ואת ה״אמא, תקריאי לי שוב את הסיפור הזה לפני השינה״.

או במילים של הדוקטור האהוב עליי (דוקטור סוס)- ״ככל שאתה קורא יותר, כך יש יותר דברים שאתה יודע. ככל שאתה לומד יותר, כך תלך ליותר מקומות״.