Magnets

לפני כמה ימים קרא לי למיון חבר ותיק, רופא ילדים בכיר. ״יש כאן ילד שבלע כמה מגנטים״, הוא סיפר לי, ״כבר שבוע שהוא סובל מכאבי בטן״. אני מתבוננת במשפחה בחדר שממול, ילד קטנציק שוכב באפיסת כוחות על כסא גלגלים, נראה חלש ואפאטי. ילדים בולעים ומכניסים ושואפים אינספור דברים בגילאים צעירים למערכת הנשימה והעיכול. לפעמים זה לא גורם לשום בעיה. העניין עם מגנטים, הוא שמספיק לבלוע שני מגנטים ומעלה כדי לגרום להידבקות ביניהם שיכולה להתרחש גם בין לולאות מעי. התוצאה היא יצירת חורים בין לולאות המעיים- מצב מסוכן שהדרך היחידה לטפל בו היא ניתוח. 

אני נכנסת לשוחח עם המשפחה של הילד- שניה לפני השיחה שלי הם גילו דרך צילום רנטגן שבמעי של הבן שלהם יש שרשרת של מגנטים דבוקים אחד לשני, ועכשיו אני מספרת להם שצריך ניתוח, וכנראה פתיחת בטן, ורכבת ההתרחשויות הזו מהירה כל כך שההורים לא מצליחים לעכל אותה עד הסוף. בניתוח אנחנו מגלים כמה חורים בין לולאות המעיים, ושרשרת מגנטים ארוכה מאוד שאנחנו מחלצים בשלום החוצה, שמחים שזה לא גרם לנזק חמור יותר. 

עברו מאז כמה ימים. מגנטו הקטן- כך אני קוראת לו- מסתובב במחלקה ומאוד מרוצה במשחקייה ואנחנו אופטימיים ומחכים ליום השחרור. בינתיים, כמו תמיד במחלקה כירורגית, יש התרחשויות חדשות- גידולים בטניים שפתאום מגיעים אחד אחרי השני, עוד זה מתאשפז במיון, וזה בא- וממש לפני כמה ימים הגיע אלינו פעוט קטן שההורים שמו לב שהבטן שלו התנפחה בצורה משמעותית. האבחנה בוצעה תוך כמה שעות, גידול ענק הממלא יותר ממחצית חלל הבטן, אבל נתיח.

אני בקושי מספיקה להתוודע למשפחה של הפעוט הקטן- רק מבט חטוף באמא עם העיניים העצובות ביותר שראיתי, ואבא חרוש קמטי דאגה. אנחנו פותחים את הבטן בניתוח, מניידים גוש ענק של גידול, נזהרים על כלי הדם הגדולים שמזינים אותו, רגע של דימום מאיץ לנו את הדופק, אבל הכל מסתיים בשלום. אני יוצאת החוצה למשפחה, לאמא, לאבא ולסבים והסבתות שממלאים את המבואה בחוץ. הניתוח עבר מצוין, אני אומרת לאמא, הכל יצא, הכל עבר טוב, והיא בוכה, ופתאום אוחזת אותי- שהייתי עד עכשיו זרה לה- ומחבקת אותי ולא עוזבת, וזה מרגיש לי כאילו שחיברו בין הלב שלי ללב שלה שני מגנטים עכשיו, ומהעיניים זולגות לי דמעות, שאני מקווה שאף אחד לא רואה. ואני יודעת שתמיד יהיה רגע בחיים האלה, של המשפחה הזו, ושל כל כך הרבה משפחות אחרות, שבו חיבר ביני לבינם הכוח הכי חזק שיש, כוח שלא ניתן להפרדה.