על הספר ״עשרים ושש״

זאת היתה התורנות הראשונה שלי. במה שנהפך לאחר מכן לריטואל קבוע, ישבתי על הספה בסלון, פתחתי את המחשב הנייד ושפכתי את הלב אל תוך המסך שמולי על כל השעות שעברו עלי ביממה הארוכה ביותר ביקום. כתבתי על החרדה מהלא נודע, ניסיתי להסביר את העייפות עקב השעות הבלתי-נגמרות, ההתמודדות עם מוות, עם מחלה קשה, או עם משפחות שנזרקות באבחה לעולם מאיים ולא מוכר. כתבתי על עצמי בתוך כל הכאוס הזה ולא עצרתי לקחת אוויר.

כמה שנים חלפו מאז, ושנת הקורונה והשקט הכפוי שהביאה עמה דרבנו אותי לבחון מחדש את אוסף סיפורי התורנויות שנשארו במגירה, ומשם צמח הרעיון לעבד אותם לספר, והמילים פשוט כתבו את עצמן, מתארות במדויק אירועים שהתרחשו, ניתוחים שבוצעו, דמעות שזרמו ומטופלים ששורפים את הלב עד היום.

הספר ״עשרים ושש״ נכתב בשנה האחרונה ועומד להתפרסם בקרוב. הוא מתאר, למשך עשרים ושישה פרקים, את מה שמתרחש בתורנות שלמה. זה מתחיל בבוקר, מוקדם, אבל אף אחד לא יודע איך זה ייגמר. רק דבר אחד וודאי- לכל תורנות יש סוף.

עדכונים בהמשך!