חוק מרפי

חוק מרפי הוא כלל פופולרי הגורס כי בכל מצב נתון, כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש. כך למשל, פרוסת לחם עם נוטלה שנפלה על הרצפה- תיפול עם הנוטלה מרוחה על המרצפות. זה גם יקרה ביום שבו עשינו ספונג׳ה קרוב לוודאי.

אחת עשרה וחצי בלילה. אני כוננת, ויום למחרת- כלומר היום- תורנית. שום דבר לא צפוי בעולם, ובטח שלא בעולם הרפואי שלנו, ואני בדיוק מפנטזת על שנת לילה טובה רגע לפני תורנות שאמורה להתחיל עם ניתוח גדול בבוקר. מה הסיכוי שתהיה לי שנת לילה טובה לפני התורנות?

בשתים עשרה וחצי בלילה טלפון- ילד חולה מאוד עם דלקת התוספתן, הכבישים חשוכים לי כשאני מתחילה להבין שפרוסת הלחם עם הנוטלה לגמרי הולכת ליפול על העייפות שמרוחה לי על הפנים. הדרך מתמשכת, חדר ניתוח מתכונן, והניתוח מתחיל בסופו של דבר רק בשלוש בלילה. בארבע וחצי בבוקר אני חוזרת לאוטו, ונרדמת על הספה בסלון לשעה טרופה לפני יממה וקצת של תורנות.

השעות אחר כך עוברות על אוטומט, האדרנלין שיש בדם תמיד איכשהוא יודע לפצות על עייפות ועל שרירים כואבים, וכשמגיע הרגע לשים קצת את הראש זה רגע מבורך כזה - שאי אפשר להסביר במילים. ומישהו לימד אותי שיש כזה דבר שנקרא ״חוק האנטי מרפי״- תמיד כשנצפה להיתקל בחוק מרפי- הוא לא יקרה. אז לקראת ליל התורנות היום, אני מצפה למרפי- בתקווה שלא יגיע, ואם יגיע- שזה לא יהיה עם בעיה כירורגית חריפה.